ورقة موقف ازاء مقترح مخطط لتجدد حضري لحي وادي النسناس

ورقة موقف جمعية التطوير الاجتماعي التي تم تعميمها وتقديمها لبلدية حيفا، ازاء مقترح مخطط لتجدد حضري لحي وادي النسناس (مخطط חפ' 1797/ח)

نضع بين ايديكم ورقة موقف جمعية التطوير الاجتماعي التي تم تعميمها وتقديمها لبلدية حيفا، ازاء مقترح مخطط لتجدد حضري لحي وادي النسناس (مخطط חפ’ 1797/ח)، الذي نشرته البلدية منذ حوالي ال 3 أشهر في موقع “توفانوت”(תובנות)، للتعقيب وسماع ملاحظات السكان وذوي الشأن.

 يهمنا ان نشير الى اهمية وضع مخطط لتجدد حيّ وادي النسناس العريق والتاريخي، لكن الامر يجب ان يطبق بحساسية قصوى وبمشاركة السكان العرب وعلى راسهم سكان الحي. نعي تماما صعوبة قراءة خرائط وفهم مصطلحات من مجال التخطيط للعامة، الامر الذي يحتّم على بلدية حيفا اتاحة المخطط ورؤاه من خلال سيرورة اشراك جمهور مقبولة وملائمة للقدرات والكفاءات (وبشكل وجاهي وليس بوسائل تكنولوجية وتواصل عن بعد، مع الاخذ بعين الاعتبار اهمية اتاحة المخطط باللغة العربية).

 نطالب البلدية والمسؤولين بوضع عملية اشراك فعلي وحقيقي ليستقطب ردودا وتعليقات من الجمهور، الامر الذي يعود بالمنفعة على جميع الاطراف ويضمن إقرارها بعد الايداع.

نأمل تجاوب البلدية معنا للنهوض بالحي وتطويره بما يتلاءم مع روح المكان والسكان.

להלן נייר העמדה אותו גיבשה העמותה לקידמה חברתית חיפה ואשר הוגש לעיריית חיפה, בנושא  תכנית התחדשות עירונית לשכונת ואדי ניסנאס (תכנית חפ’ 1797/ח).

יצוין כי התוכנית פורסמה על ידי העירייה לפני כ -3 חודשים באתר תובנות במסגרת הליך התייעצות ושיתוף ציבור.

נדגיש ונציין חשיבות התחדשות שכונת ואדי ניסנאס העתיקה וההיסטורית מחד, אך מאידך יש ליישם את התכנון ברגישות מרבית ובהשתתפות התושבים הערבים בעיר, ובמיוחד תושבי השכונה.

אנו מודעים לקושי בקריאת מפות והבנת מונחים מתחום התכנון האורבני, דבר המחייב את עיריית חיפה להנגיש את התוכנית וחזונה באמצעות תהליך שיתוף ציבור המותאם ליכולות, אמצעים ומיומנויות קבוצת היעד (באמצעות סדנאות ומפגשים בשטח עם התושבים להבדיל מאמצעים טכנולוגיים ותקשורת מרחוק, ותוך פרסום התוכנית  בשפה הערבית).

אנו דורשים מעיריית חיפה לגבש תוכנית יעילה לשיתוף ציבור במטרה לקבל תובנות והארות מהתושבים, דבר אשר יבטיח התקדמות בהליך אישור התוכנית לאחר ההפקדה.

הקדמה

אנו, בעמותה לקידמה חברתית בחיפה, מברכים על הנעת תהליך להתחדשות עירונית בשכונת ואדי ניסנאס, הליך שעשוי למנף את השכונה והעיר. אולם יש להדגיש חשיבות ביצוע ההליך תוך שיתוף ציבור מחודש (באמצעים מתאימים ומותאמים וברגישות יתרה), לאור העובדות להלן:

  • שכונת ואדי ניסנאס הינה שכונה ערבית היסטורית החי בה כ- 30% מתושבי חיפה הערבים. שכונה זו גם מתאפיינת בעירוב שימושים ובמרקם היסטורי ייחודי. לאור כך, יש להדגיש נחיצות של תכנון קהילתי, בכדי להבטיח שתהליך התחדשות השכונה יתבצע בצורה ראויה, הן לצורכי השכונה, הן לצורכי תושביה והן לצורכי פוקדיה מהקהילה הערבית בעיר (בעיקר אלו הצורכים שירותי חינוך ותרבות בשכונה).
  • שכונת ואדי ניסנאס סובלת מתשתיות רעועות, צפיפות גבוהה, מצוקת דיור, מחסור בשטחים פתוחים וירוקים, מחסור בפתרונות תנועה ותחבורה. הליך התחדשות לשכונה אמור להתייחס לכלל הבעיות והאתגרים בשטח.
  • מרבית תושבי השכונה נמצאים בחתך סוציו אוקונומי נמוך המשתייכים לטווח הגילאים 55+, לרוב ללא ידע באמצעים טכנולוגיים של “זום” או יכולת למעורבות בהליכי שיתוף ציבור באמצעים טכנולוגיים ואינטרנטיים.
  • הליך שיתוף ציבור מותאם עם בעלי העניין השונים ובמיוחד התושבים עצמם, לא נעשה! מה גם שפרסום התוכנית אשר העירייה מבקשת דרכה לשמוע הערות והארות לגבי קווי התכנון הכללים, בשפה הערבית, לא נעשה! הליך שיתוף ציבור בשטח ובשפת האם (השפה הערבית) הינו נחוץ במקרה דנן, וזאת להשגת המטרה שלשמה מתבצע הליך שיתוף הציבור בתכנון.
  • התקופה אשר הוקצבה מטעם העירייה לשיתוף ציבור (מתאריך 4.1.2021 עד 4.4.2021) כללה חגים, סגר שלישי ותקופה בת 4 שבועות בה הוכרזה השכונה כשכונה “אדומה”, דבר אשר הקשה פעילות עמותות ופעילים להעלאת מודעות התושבים לשם השתתפות אקטיבית בהליך שיתוף הציבור באמצעות אתר “תובנות” העירוני.
  • לאחר סריקה ועיון בתגובות אשר הוזנו באתר תובנות עד 3.4.2021, ניתן להבחין בהעדר, כמעט מוחלט, ממעורבות אקטיבית באמצעי זה מצד תושבי השכונה, דבר המחייב התאמת הליך שיתוף הציבור במתכונתו הנוכחית ליכולות ואמצעים של קבוצת יעד זו.

לאור כך, אנו מבקשים מעיריית חיפה והממונים במשרד השיכון ואח’, שבטרם עיבוד הנתונים שהוזנו באתר תובנות במסגרת הליך שיתוף הציבור, לחזור ולבצע שיתוף ציבור המותאם ליכולות והאמצעים של קבוצת היעד, הליך אשר יבטיח שהערותיהם וקולם של תושבי השכונה מתקבל, מושמע ונלקח בחשבון בעת עיבוד הנתונים.

סקירה כללית – מצגת עקרונות תכנון התחדשות עירונית בשכונת ואדי ניסנאס

מסמך זה סוקר את המצגת אשר הוצגה בפני מליאת הועדה המקומית בתאריך 29.12.20 והועלתה לאתר תובנות בתאריך 4.1.2021 לשם קבלת התייחסות הציבור – עד לתאריך 4.4.21. חלקים מאותה מצגת[1]  הוצגו בכנס שיתוף ציבור אונליין ב-16.12.20.

התכנית מקודמת על ידי עיריית חיפה במימון ובשיתוף משרד הבינוי והשיכון מחוז חיפה, כאשר צוות התכנון מורכב מעורך תב”ע (נילי בראון ועידית שלומי, אדריכלות ובינוי ערים), יועץ נוף (גרינשטיין הר גיל), יועץ תנועה (לוי שטרק בע”מ), שמאות (זייד שמאים בע”מ) ויועץ חברתי (מודוס – מתכננים עם אנשים).

מטרת מסמך זה הינה לנתח את העקרונות, התוצרים, העקרונות והמשמעויות העולות מהם, תוך הדגשת ההשלכות של החלופות המוצגות והשפעותיהן על חיי תושבי ואדי ניסנאס.

הערות טכניות

לאחר סקירה של המצגת, בחלק מהשקפים מצאנו קושי להתייחס לחלופות המוצעות ולעקרונות התכנון, כאשר ישנם נתונים חסרים/סותרים. להלן כמה מהנקודות הדורשות התייחסות:

  1. חוסר הלימה בין המפות למקרא (1): חלק מהצבעים במפות (חלופות א-ד) אינם מופיעים במקרא ולא ניתן להבין מה הם מייצגים. (עמ’ 19-22, עמ’ 25, עמ’ 29).
  2. חוסר הלימה בין המפות למקרא (2): חלק מהכותרות המופיעות במקרא אינם מסומנים במפה, כמו למשל “מיקום מוצע לחניון ציבורי תת קרקעי” (עמ’ 29).
  3. טבלת סיכום חנייה: טעות בחישוב/נתון חסר. רשום כי סה”כ חניות בתחום גבול התכנית הינם 1,473 למרות שבחישוב הנתונים בטבלה הסכום הוא למעשה 1,050 חניות סה”כ (עמ’ 29).

[1]   הוצגו שתי חלופות מתוך ארבע (חלופה א’ ו-ב’), לא הוצגו חלופות תנועה ברחוב ח’ורי, ועוד.

סקירת חלופות

חלופה א’:

חלופה זו הינה הדומה ביותר למצב הקיים כיום מבין שאר החלופות. אך לא ברור איך תשתלב חזית מסחרית בחלק הדרומי של הואדי העליון, כאשר כרגע רוב המבנים בחלק זה הינם מבני מגורים. זהו אחד החלקים השקטים של השכונה והינו בעל אופי קהילתי, השכנים נפגשים ויושבים באזור זה, וילדי השכונה משחקים שם. בנוסף, לא ברור מה הערך המוסף של תכנית זו.

חלופה ב’:

חלופה זו מחלקת את הואדי בצורה מובהקת לשני חלקים, ומתייחסת לואדי התחתון כאל אזור מעבר בין העיר התחתית לואדי העליון. אזור זה יכלול מגורים המשולבים בעסקים מסחר ותיירות.

חלופה ב’ הינה בעייתית ביותר והיא מעודדת תהליכי ג’נטריפיקציה, אשר ללא ספק יתחילו להתרחש באזור הואדי התחתון. הכנסתם של פונקציות תיירותיות ומסחריות לאזור מגורים בעל מרקם כה צפוף מלכתחילה, הכולל שני בתי ספר, תפגע הן בתושבי השכונה והן באנשים הפוקדים את השכונה לצרכי חינוך, ובנוסף לכל, תיצור עומס נוסף על הקיים.

חלופה ג’:

זהו מצב מוקצן של החלופה הקודמת (ב’). רצועת “מסחר עסקים ותיירות” (בשילוב מגורים) מורחבת עד לאזור “כיכר השוק”, ובשל כך הסוגיות אשר הוזכרו בפסקה הקודמת מתעצמות אפילו יותר במצב המוצע כאן. תכנית זו בבירור מדירה את התושבים, ומתעדפת קהלי יעד אחרים: אנשי עסקים, תיירים ומבקרים.

לחלופה זו ישנה השפעה דרסטית על התושבים, על אופי המקום, היחסים בתוכו, ואף ביכולתה לגזול ממנו את קסמו.

חלופה ד’:

רצועות “מסחר עסקים ותיירות” (בשילוב מגורים) מתקיימת בדפנות הרחובות הראשיים של הואדי.  לא ברור מה המשמעות לגבי המקומות שהיו מסומנים לפני כן כאזורי מסחר, ובחלופה זו קיבלו עיבוי (לפחות בצבע) של אותה רצועה המשלבת תיירות ועסקים, ומה משמעות הדבר לגבי המבנים המסומנים בצבע זה, שהרי רובם מבני מגורים.

תנועה, חנייה ותחבורה ציבורית

מוצגות שתי חלופות תנועה המשנות את סטטוס רחוב ח’ורי, שתי החלופות הינן בעייתיות בצורתן הנוכחית:

דרך הואדי:

רחוב ח’ורי יהיה בדרג מאסף ראשי עם תגבור תחבורה ציבורית כולל קו מטרונית. נשאלת השאלה האם תוכנית זו כרוכה בהריסת מבנים ו/או הרחבת רחוב ח’ורי? כמו כן, ישנו חשש כי לאור זאת יגבר מטרד הרעש לתושבים, וכי “דרך הואדי” תחצה את השכונה לשתיים. יש לקחת בחשבון כי ילדים ותלמידים רבים חוצים את רחוב ח’ורי והולכים בו, בעיקר כי אחת דפנות בית ספר יוחנן הקדוש נמצאת על הרחוב.

הטבעת:

רחוב ח’ורי יהיה בדרג מאסף שכונתי, עם טבעת עורקית חיצונית לואדי. לא ברור האם ישנה תנועת אוטובוסים ברחוב, ואיך יתבצע מיתון תנועת הרכבים והגבלת כניסתם לשכונה, ומה משמעות הדבר. הפיכת השכונה ל”בועה” כמוזכר בשקף (31), תגרע מאפשרותה להתפתח ותגביל את חיבורה הטבעי לסביבתה.

נושאים להתייחסות והבהרה

להלן כמה נקודות הדורשות התייחסות והבהרה מצד העירייה, ואשר אין להם מענה במצגת באתר תובנות:

  1. מהי עלות ביצוע התב”ע? האם מתוכננת עזרה במימון לדיירים ולתושבים בשכונה לשם ביצוע פרויקטים מוצעים (שימור חזיתות, פיתוח רכוש פרטי קיים, גגות ירוקים ועוד)?
  2. מה הכוונה במטרה השביעית בשקף (14):
    • “להסדיר בינוי קיים, לאפשר לממש זכויות בנייה קיימות”, איך מטרה זו תתאפשר במידה והבניין הוכרז כבניין לשימור דרגה א’ או ב’? מהי הפרוצדורה המתחייבת? מי יישא בעלות “תיק תיעוד לנכס”, במידה ויידרש?
    • “לאפשר לקהילות קיימות וחדשות להישאר ולשגשג בשכונה”, איך זה בא לידי ביטוי בתוכנית המוצעת? בעיקר לאור העובדה שהתושבים נמצאים במצב סוציו-אקונומי נמוך.
  3. חוסר בהירות בהבדל בין “חזית מסחרית” לבין “אזור מסחרי ותיירותי” ומשמעותם בשטח.
  4. שקף (32): האם סלילת המשך דרך לסמטת אלעריש כרוכה בהפקעת אדמה? אם כן ממי? האם הדרך תהיה אך ורק לעוברי אורח או שגם למכוניות?
  5. שקף (34): מוקד משולב (מבני ציבור ושטח ירוק), האם השטח הירוק באותם מוקדים יהיו פתוחים לרווחת התושבים בשעות שלאחר פעילות אותו מבנה ציבור?
  6. שקף (38): מי יינטע צמחים באדניות? האם הכוונה לתושבים? בהרבה מקרים לא ברור על מי מוטלת אחריות “פיתוח השכונה”.
  7. שקף (40): לא ברור ההבדל בין שתי החלופות (שטחי בינוי ציבוריים לשטחי בינוי פרטיים) כאשר שתיהן מוגדרות כ “פתיחת שטח פתוח פרטי למרחב הציבורי”.
  8. שקף (41): מה עם שימור המורשת וההיסטוריה הערבית (ולאו דווקא מורשת הבנייה)? לא ברור מה ההבדל בין רמת שימור א’ לרמת שימור ב’ מבחינת הגדרה וביצוע בפועל, ומי יישא בעלויות השימור. לא ברור מה הנפקות של רחוב מיוחד לשימור וכיצד יבוצע בפועל? האם העירייה תפרסם תיקי תיעוד עבור הבניינים אשר התוכנית מייעדת כבניינים לשימור?
  9. אזור תיירות/עם פוטנציאל תיירותי: נושא התיירות כלל לא מופיע כמטרה מוצהרת של התכנית, אך הוא הופך להיות מרכזי עד כדי הגדרה מוצעת של הואדי כולו כאזור תומך תיירות (שקף 24). מה הביטוי הפיזי לדבר? האם מדובר בתמריצים כלכליים לדיירי השכונה? עידוד עסקים מקומיים? יחידות אירוח במגורים הקיימים? שילוב מגורים וכלכלה? יזמות של השוק החופשי?
  10. דיור: מה משמעות ההסדרה של קווי בניין לבניה הקיימת? והאם בזה מסתכם פתרון הדיור? לכמה בתים ודירות זה נותן פתרון? מה לגבי פתרונות דיור נוספים? מה לגבי דיירים מוגנים (בדמי מפתח)?
  11. מה לגבי “נכסים נטושים” העתידים להפוך למרחבים לאמנים[1]? האם הם כלולים בתכנית ההתחדשות העירונית? האם ישנו מיפוי של נכסים אלה? כידוע לנו, לפחות אחד מהם נמצא ברחוב ח’ורי.

חסרות הדמיות הממחישות את הכתוב והמוצע במצגת.

[1] מתוך כתבה באתר Haifahaifa: https://bit.ly/3bhwlyL

סיכום

לסיכום, אנו רואים כי בעקרונות התכנון והחלופות המוצגות ישנה התחשבות ומודעות לואדי ולערכיו, לאתגרים ולהזדמנויות במקום. אך למרות זאת, עולה מהחלופות כי הפוטנציאל התיירותי של המקום נמצא בראש סדר העדיפויות התכנוני, והוא מתועדף על איכות חייהם היומיומיים של תושבי הואדי.

מדובר באזור מגורים בעל אופי ומרקם עדין ורגיש, המבוסס על יחסי שכנות וקהילה מגובשת. בשל כך, פעולות דרסטיות בגישותtop down  אינן מתאימות למקום וביכולתן לשנות את פני השכונה כליל, ואף לפורר אותה ולהרוס את קסמה. לצערנו, למרות הצהרותיה המבורכות של ראש העיר כי  התהליך התכנוני והתכנון עצמו ייעשו ברגישות רבה, בסופו של דבר החלופות שאנו רואים במצגת מראות אחרת.

בנוסף, אנו עדים לכך כי תהליך שיתוף הציבור לוקה בחסר, והוא נוטה להיות תהליך של “יידוע” ציבור, ולא “שיתופו והשתתפותו”. לכן, חשוב לנו לעמוד על חשיבות תהליך שיתוף הציבור וצורת ביצועו, ולהאיר על הנקודות המפורטות במסמך הדרישות[1]  הנלווה למסמך זה: יצירת אמון והנגשת מידע, הקמת ועדת היגוי, והכנת תסקיר השפעה חברתית.

לבסוף, אנו מודעים לכך כי התוצרים במצגת במצבם הנוכחי מונגשים לציבור הרחב, אך אנו מצפים לתוצרים מדויקים יותר, שניתן יהיה להתייחס אליהם באופן מקצועי ובצורה הראויה, בכדי להבטיח את הצלחתה של תכנית ההתחדשות העירונית בואדי ניסנאס, שימור ומינוף איכויות השכונה, ושיפור רמת החיים בה, בראש ובראשונה בקרב תושביה.

[1] ניתן לעיין במסמך הדרישות לתהליכי תכנון קהילתיים בואדי ניסנאס בלינק הבא: https://bit.ly/37ZJCtJ

شارك:

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on pinterest
Pinterest
Share on linkedin
LinkedIn

مقالات ذات صلة

الكرمة الابتدائية-ثامن 2-التنمر

المدرسة الكرمة الابتدائية الصف ثامن 2 مربية الصف لبنى هلون مركزة التربية الاجتماعية ريم قرطام مخرجات المشروع https://youtu.be/CowhvgtcUWE هدف الحملة: حملة موجهة للمراهقين حول الأذى